איך טועמים יין ופותחים את פלטת הטעמים?

יין הוא תוספת מבורכת לארוחה מושקעת, וגם בסיטואציות רבות אחרות. כדי שהחוויה תהיה חיובית במיוחד, כדאי לוודא שמדובר ביין איכותי - ולכן מומלץ להקדיש תשומת לב לשלב הטעימה, שלב שגם פותח את פלטת הטעמים של כל יין. כאן בעמוד תמצאו הסברים מפורטים שיהפכו אתכם למומחים שיודעים לזהות יין מוצלח.

מבט, ריח, טעם - למקסימום מידע על היין

טעימת יין מערבת 3 חושים: טעם, ריח וראייה. כלומר, כדי להבין האם הבקבוק שממנו נמזג היין איכותי, חשוב גם להתבונן בתכולת הכוס, גם להריח את המשקה וכמובן גם לטעום. העיניים מתמקדות בעיקר בגוון של היין, האף בוחן את הארומה ובלוטות הטעם מאפיינות את סוג היין: מתוק, מריר, חמצמץ וכו'.

כשכל שלושת החושים הנ"ל מופעלים, תקבלו מקסימום מידע על היין, תבינו מה מצפה לכם ותדעו האם זו החוויה המבוקשת מבחינתכם.

טעימת יין דרך העיניים

העיניים כאמור לוקחות חלק פעיל בכל טעימת יין. אין צורך לבזבז זמן רב מדי על החלק הזה של אבחון היין - חמש שניות בהחלט יספיקו. גם בפרק הזמן הזה ניתן להתרשם מהגוון המדויק של היין, מרמת השקיפות שלו וגם ממידת הצמיגיות. 

טיפ חשוב: כדי לקבל תמונה מדויקת, אתם צריכים להטות את הכוס מעט לכיוונכם (בשיפוע של כ-45 מעלות). דגש נוסף הוא להחזיק את הכוס מהרגל, ומומלץ גם למקם אותה מעל למשטח לבן או בהיר כך שיהיה לכם נוח להבחין בכל הפרטים.

באופן עקרוני בכוס יין אדום, ככל שהצבע עמוק ועשיר יותר, כך היין מרוכז יותר וטוב יותר. יינות בורדו צעירים אמורים להיות כהים. גוון זהוב ביין לבן מעיד על מתיקות גבוהה יחסית. מראה סמיך מעיד על התיישנות ממושכת, ואילו מראה יחסית שקוף מבהיר כי מדובר ביין צעיר.

לאחר ההתבוננות ביין עצמו, רצוי להפנות את המבט גם לבקבוק: המידע על התווית מספק גם הוא מידע יקר ערך, לגבי סוג היין, 

מה תפקידו של חוש הריח?

החוש השני שנכנס לפעולה הוא חוש הריח. כשאתם מסניפים את היין תוכלו להבחין ב-3 רמות ארומה (טעימות יין מרובות מפתחות את החוש הזה ומחדדות את היכולת שלכם לזהות טעמים מדויקים).

הרמה הראשונה היא הכללית ביותר: החלוקה המקובלת של טעמי היינות היא לפירותיים, פרחוניים וכאלה המזכירים עשבי תיבול. הרמה השנייה של הריח מאפיינת את שיטת הייצור של היין, ובפרט את סוג השמרים ששימשו להפקת המשקה הספציפי שעוד מעט תלגמו.

השכבה השלישית נקבעת על סמך החבית, והיא נקראת גם "בוקה".  אם תתרכזו, סביר להניח שתוכלו לזהות ניחוחות כמו קוקוס, וניל, אגוזים קלויים ועוד.

שימו לב: יש להכניס את האף מעט אל תוך הכוס, אבל לא יותר וכמובן שהאיבר הזה לא אמור לגעת ביין עצמו. טיפ נוסף הוא לערבל מעט את היין באמצעות תנועה סיבובית (עדינה!) לפני שמתחילים להריח אותו. התנועה מעצימה את הריחות.

מה קורה כשחוק הטעם נכנס לתמונה?

השלב הבא של טעימות יין הוא שילוב בלוטות הטעם בהתרשמות מהמשקה שמזגתם לעצמכם או שקיבלתם. כדי להבטיח טעימה אפקטיבית, מומלץ לוודא פיזור אחיד ונרחב של היין, בכל חלל הפה, ולהשאיר אותו שם במשך מספר שניות - כך שכל בלוטות הטעם יוכלו לקלוט מידע רלוונטי. בהתאם הכמות הנלגמת בכל טעימת יין יחסית גדולה (כמובן לא יותר מדי).

הלשון בוחנת פרמטרים רבים: האם היין מורכב או פשוט, מהי רמת החמיצות (בכל יין יש חמיצות מסוימת, וחשוב שהיא לא תשתלט על המשקה), המיקום על הסקאלה שבין יובש למתיקות, ה"גוף" (יין קליל מול יין סמיך) והאיזון בין הטעמים - נתון רלוונטי לכל קטגוריה: יין לבן, יין אדום, יין ורוד מבעבע וכו'.

פרמטר נוסף בעל משקל לא מבוטל הוא הסיומת, כלומר כמה זמן נשאר הטעם בחך אחרי שכבר בלעתם את המשקה. המשוואה פשוטה: יין איכותי משאיר תחושה של עוד.

טעימות יין - שלב המסקנות

טעימת יין על בסיס כל הדגשים הנ"ל מספקת למוח מידע נרחב. שלב הפענוח מתרגם את המידע למסקנות: האם היין מאוזן, האם הטעם היה מיוחד או בנלי, האם המרקם שלו נעים, האם הפירותיות שלו מדויקת, האם הוא עומד בציפיות שלכם וכמובן האם תרצו לשתות ממנו עוד.

תרגול טעימות יין יחדד את החושים, ישדרג את המיומנות שלכם ויעזור לכם למצוא תמיד את היינות הכי טובים שיש - כך שמומלץ לעשות זאת בכל הזדמנות.